כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 30? הטווח, החשבון והמנופים שמשנים הכל

שכירים שעבדו ברציפות מגיל 25 בשכר שעלה בהדרגה, אמורים להגיע לגיל 30 עם צבירה פנסיונית של 70 עד 150 אלף שקל. עם זאת, המצב השכיח בישראל שונה, כאשר רבים מתחילים מאוחר יותר, מחליפים קריירה, לומדים לימודים ארוכים או עובדים תקופות ללא הסדר פנסיוני, ולכן נמצאים מתחת לסכומים אלו. המספר החשוב באמת אינו יתרת הצבירה בגיל 30, אלא שלוש הגדרות בדוח השנתי שקובעות את הקצבה בגיל 67. הפקדות פנסיוניות חובה בישראל נעות בין 18.5% ל-20.8% מהשכר, כאשר כ-6% מופקדים על ידי העובד, כ-6.5% על ידי המעסיק, והיתרה לרכיב הפיצויים. חובה זו חלה על כל השכירים מ-2008 ועל עצמאים מ-2017, אך רבים מהפרילנסרים הצעירים מגלים זאת באיחור, מה שגורם להם לפער כפול: חיסכון חסר והחמצת הטבות מס. צבירה של 100 אלף שקל בגיל 30, בתשואה שנתית ממוצעת של 7%, יכולה לצמוח לכ-1.2 מיליון שקל עד גיל 67 ללא הפקדות נוספות. משמעות הדבר היא שכל שקל שנחסך בגיל 30 שווה בערך פי 12 בפרישה, מה שמדגיש כיצד פערים קטנים כיום מתורגמים להבדלים עצומים בקצבה העתידית. כלל אצבע שימושי הוא שמקדמי המרה בגיל פרישה נעים סביב 200, כלומר כל 200 אלף שקל צבורים מייצרים כ-1,000 שקל קצבה חודשית. חוסך שמגיע לפרישה עם 2.5-3 מיליון שקל צפוי לקבל קצבה חודשית של 12-15 אלף שקל, לפני מס. שלושה גורמים עיקריים משפיעים על הקצבה העתידית יותר מהיתרה הנוכחית: מסלול ההשקעה (הבדל של 7% לעומת 5.5%-6% תשואה שנתית מצטבר למאות אלפי שקלים), דמי ניהול (מעבר לתנאים תחרותיים יכול לחסוך עשרות עד מאות אלפי שקלים לאורך הקריירה), והרציפות בחיסכון (משיכת פיצויים בהחלפת עבודה או חודשים ללא הפקדות עלולים למחוק סכומים משמעותיים ולפגוע בכיסוי הביטוחי). חשוב במיוחד לשים לב לפערים המגדריים, כאשר נשים צעירות עלולות לסבול משכר נמוך יותר, חלקיות משרה וחודשי חל"ת, אך ניתן לצמצם נזק על ידי הבטחת המשך הפקדות בתקופת חופשת לידה והפקדה עצמאית קטנה בחודשי חל"ת.