ביה"ד הארצי קבע: שיחת "יציאה מהארון" בין מנהל לעובדת לא היוותה הטרדה מינית
בית הדין הארצי לעבודה ביטל פיצויים בסך 100 אלף שקל שפסקו לעובדת בחברת סייבר, אשר טענה כי מנהל לשעבר בחברה הטריד אותה מינית. השופטים קבעו כי לא הוכח שהמנהל הטריד מינית את העובדת, שהייתה כפופה לו בתפקידה כמנהלת משאבי אנוש.
הפרשה החלה כאשר העובדת תבעה 2.4 מיליון שקל מהמנהל, בטענה שכפה עליה שיח מיני בוטה ופעל לפיטוריה לאחר שהתלוננה. כחודש וחצי לאחר תחילת עבודתה, עדכן המנהל את קודמתו בתפקיד כי אינו מרוצה מתפקודה, ובהמשך ציין כי נכון לפטרה. לאחר ניסיון ליישר את ההדורים, הזמין המנהל את העובדת למשרדו לדון בנושאים מקצועיים. לאחר כשעה, עברה השיחה לעניינים אישיים.
לטענת העובדת, המנהל סיפר לה בפרטי פרטים על התנסויותיו המיניות עם גברים, באופן שהפתיע אותה. המנהל טען מנגד כי השיחה עסקה בחשיבות בניית אמון, וכי שיתף אותה בפרט אינטימי הנוגע לזהותו המינית, מתוך רצון להוכיח לה את האמון הרב שיש לו בה. הוא הוסיף כי העובדת גילתה עניין ושאלות רבות, ואף שיתפה אותו בחוויות אינטימיות משלה.
בסוף אותו חודש, הודיע המנהל על סיום עבודתה. העובדת טענה כי הוטרדה מינית על ידו, ושלחה לו מסרון עם טיוטת מכתב התראה מעורך דינה, בו פירטה את טענותיה. היא טענה כי התאהב בה בראיון הקבלה והטריד אותה רבות. חברה חיצונית שמונתה לבדוק את התלונות קבעה כי המנהל שיתף אותה בהתנסויות מיניות, הפנה אליה שאלות מיניות ואמר לה דברים על אהבה ומשיכה, באופן העולה כדי הטרדה מינית סביבתית, וכי "הוזזה" מפרויקטים באופן העולה כדי התנכלות. עם זאת, קבעה כי לא הוכחה התעמרות או התנכלות תעסוקתית. לאור המלצות אלו, התפטר המנהל.
בית הדין הארצי קבע כי מדובר היה בשיחת "יציאה מהארון" מורכבת של אדם נשוי ודתי, שסיפר על אירוע עבר שאינו כולל מסר מיני כלפי העובדת, ולכן אין לראות בכך הטרדה מינית. משקל מכריע ניתן לעובדה שהעובדת הקליטה את השיחה אך נמנעה מהגשת ההקלטה לבית הדין, מחדל ראייתי שפעל לחובתה. בית הדין הארצי ציין כי העובדת "לא הייתה פסיבית, אלא שפעלה בשקידה על מנת לדובב את הנתבע לדבר איתה בגילוי לב ובפתיחות, הרבתה לשאול אותו שאלות אישיות שלא לצורך". בית הדין דחה גם את טענת ההתנכלות.
למרות קבלת ערעורו של המנהל וביטול הפיצוי, בית הדין קבע כי העובדת לא תחויב בהוצאות משפט, על מנת לצמצם את החשש מפני "אפקט מצנן" על תביעות הטרדה מינית. עורך דינו של המנהל מסר כי פסק הדין מזכיר שלא כל שיח אישי הוא הטרדה מינית, וכי שיחת יציאה מהארון אינה הטרדה. עורכת דינה של העובדת מסרה כי בית הדין מגן על המעסיקים ולא על נשים עובדות, וכי מדובר בלגיטימציה לגברים בעמדות כוח לכפות שיחות מיניות על נשים כחלק מבניית אמון.
