שלוש חברות שולטות ב-85% מ-20 קטגוריות מזון, והליכוד מכנה זאת שוק חופשי

דוח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2024 חושף כי שלוש חברות מובילות שולטות ביותר מ-85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון בישראל, וכי 36 מתוך 38 קטגוריות המזון שנבדקו נותרו ריכוזיות. במיוחד, שלוש החברות הגדולות מחזיקות ב-99% משוק השמנת המתוקה וב-93% משוק הקפה הנמס. הדוח מצביע על כך שהריכוזיות בענף המזון תורמת ליוקר המחיה הגבוה בישראל, הנחשב לאחד הגבוהים בארגון ה-OECD, למרות שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע בו. מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-51% מאלה שבאיחוד האירופי.

במקביל, צעדים ממשלתיים שננקטו בשנים האחרונות, תחת הנהגת הליכוד, סותרים את הצהרות המפלגה על קידום שוק חופשי ותחרות. בינואר 2024, ועדת הכספים אישרה את הקפאת הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית, מה שהותיר את שיעורי המכס על רמתם בשנת 2023 במקום להמשיך לרדת. בנוסף, רפורמת החלב לביטול מכסות ייצור, שפורסמה בדצמבר 2025, הוצאה מחוק ההסדרים במרץ 2026 בהוראת ראש הממשלה, בעקבות התנגדות פוליטית. צעדים אלו, יחד עם העלאות מס בתקציבי 2025 ו-2026, כמו העלאת מע"מ וריווח מדרגות מס לא ממומן, מצביעים על מדיניות מעורבת שאינה תואמת את הרטוריקה של שוק פתוח.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתח ביקורת חריפה על "חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון", והמליץ לבחון חקיקה לפירוק קונגלומרטים. רשות התחרות גם היא ספגה ביקורת על אי-בחינת קטגוריות נוספות בעלות ריכוזיות גבוהה. ה-OECD, בסקירתו לישראל לשנת 2025, הדגיש את הצורך בהפחתת מעורבות המדינה בכלכלה, הסרת פיקוח על מחירים וכמויות, והסרת חסמי סחר ורגולציה מחמירה, כגורמים מרכזיים ליוקר המחיה.